|
|
|
|
|
|
|
אוטומטים
הטבע של האדם הוא לפעול באופן אוטומטי במהלך חיי היום יום שלו. אם הוא לא יכניס מודעות למעשיו, התנהגותו החיצונית והפנימית תהיה מנוהלת על ידי תגובות אוטומטיות. א' מוביל לב'. רעב מוביל לאכילה. תסכול מוביל לכעס. עלבון מוביל לכעס או להיסגרות או לשניהם. כעס מוביל לתוקפנות. חוסר אונים מוביל לייאוש. גירוי מיני מוביל לפעולה שאמורה להביא סיפוק מיידי. פחד מוביל להימנעות ובריחה או לתוקפנות.
המונח "אוטומטים" מתייחס לעובדה, שאנו מגיבים על התנהגות חיצונית או פנימית באופן אוטומטי – כלומר מנגנון שפועל מעצמו וכבר לא עובר תיווך פנימי שמתחדש כל פעם, אין בו תודעה חיה ואין בו תנועה חיה. אין התבוננות במחירים של הבחירות שלנו (שזה אומר היכרות טובה עם המציאות החיצונית – למשל, לראות את הפחד בעיניים של הילד שלך כשאתה צועק עליו בלי שליטה) ואין חוויה שאפשר אחרת. זהו מקום חשוך. גירוי מסויים מוביל אותנו באופן אוטומטי לתגובה מסויימת. בדיוק כמו שרפלקס לא מתווך ע"י תודעה ומחשבה (הקורטקס) אלא ע"י עמוד השדרה או המוחון.
היומיום עתיר בדוגמאות קטנות של תגובות אוטומטיות שקורות לכולנו, ושלאחר מעשה אנחנו מצטערים עליהן. כגון תגובה קצרת רוח כלפי הילד שלך, או בן זוג או עמית לעבודה, או ויתור על הזדמנויות לקשר עם אנשים מתוך פחדים וחששות. הבוס שלנו כועס ואנחנו מפחדים ומתכווצים. אנו מפחדים מהנטישה של הבן-זוג שלנו, או עסוקים שוב ושוב בתחושות קיפוח במערכת הזוגית. בקצה הקיצוני של הרצף אנחנו עדים לקטטות ולרצח על מקום חניה.
כשמדברים על אוטומטיות המיידיות היא נקודת מפתח. אין מרווח. אין פסק זמן בין א' לב'. ופסק הזמן חיוני לשליטה במה שקורה. הוא חיוני כדי לעצור את המהלך האוטומטי, המכני.
*שאלה לחשיבה: האם אתם מודעים לאוטומטים שלכם?
נתקלנו בפעמים רבות של אנשים בתחילת הדרך, וזה קורה גם לבעלי הפוטנציאל הגבוה ביותר, שחשבו שהם בעל מודעות רבה לדברים, רק כדי לגלות עד כמה הם לא מודעים לאוטומטים של עצמם. חשוב לזכור כי האוטומטים הם מנגנון חזק מאוד, אשר ניתן לפרימה אך ורק על ידי עבודה מאומצת, ובהדרכה מאסיבית על ידי אדם אשר הוא עצמו אדון לאוטומטים שלו.
כאשר אנחנו מתמכרים לאוטומטים אלו אנו הופכים לקורבנות של המצב ולא ליוצרי מצב. אנו נהפכים לעבדים להתרחשות ולא לבוראי עולם (העולם שלנו). הקבלה אומרת לנו שהאדם נועד לברוא מציאות ולא רק למחזר אותה או להיות מנוהל על ידה. על האדם להיות אקטיבי בחייו ולא פאסיבי.
הטבע של האדם הוא להיות פאסיבי, להיות מנוהל על ידי הסביבה ועל ידי היצרים שלו. ללא מודעות האדם לא יצא מטבעו הפאסיבי. רק אם אנו מודעים לכך שאנו באוטומט, יש לנו סיכוי לשנות את המצב ולברוא משהו אחר, לצאת מעבדות לחרות.
ספר הזוהר אומר שרוב בני אדם מסתובבים בעולם כמתים – במובן זה שהם מסתובבים כמו רובוטים חסרי חיות, חסרי מודעות לתגובות האוטומטיות שלהם. האדם הרוחני מגייס את הרוח כדי לגבור או להתגבר על האוטומט.
|
|
|
|
|
|
|
2013 (c) לטיפול והתפתחות נפשית ורוחנית
|
|
|
|
|
|