צור קשר מונחים מאמרים סדנאות והכשרות יעוץ וטיפול מי אנחנו ראשי האדם כבורא מציאות לפי הרוחניות השמית ספרות הקודש (התורה והקוראן) הם לא רק תיאורים של התרחשויות שקרו לאורך ההיסטוריה אלא הן בעיקר הנחיות המפרטות איך לחיות את החיים הללו - "הוראות הפעלה" של האדם, כיצד עליו להתנהל על מנת שחייו יהיו טובים, פוריים ושמחים וכדי שיגשים את ייעודו בחייו. הדבר הראשון שהתורה מלמדת אותנו הוא על הדבר החשוב ביותר בתפקידו של האדם- והוא בריאה של מציאות- "בראשית ברא אלוהים את השמים ואת הארץ" (בראשית א א). תפקידו של האדם הוא להיות בצלם אלוהים ("ויברא אלהים את האדם בצלמו בצלם אלהים ברא אותו"- בראשית א, כז), כלומר להיות בורא בכל מקום שהוא מגיע אליו. בקבלה מדובר על "שיווי צורה" - על האדם לנסות להשתוות למאפייני האל, כלומר להידמות לו במידותיו (בתכונותיו)- דהיינו להיות בורא. האדם אמור ליצור מצב שהוא זה שבורא את המציאות ולא שהנסיבות לבדן יוצרות את המציאות, דהיינו להיות בתנועה חיה של בריאת מציאות, יצירה ועשייה. בתפילת הבוקר כתוב "ובטובו מחדש בכל יום תמיד מעשה בראשית". הבריאה אינה אירוע חולף, שהיה בעבר, אלא היא פעילות יומיומית. כך גם האדם, יכול וצריך לברוא מציאות בכל זמן נתון. האדם צריך תמידית לשאוף להתפתח, לשאוף להשתנות לטובה. לא רק זאת, הידע הרוחני מגלה לנו שבכל רגע נתון עומדים לרשותו של האדם כל התנאים לשנות דברים פחות טובים בחייו ולהעצים את הדברים החיוביים. בכל זמן נתון יש לאדם את כל האמצעים להטות את כיוון חייו. כמו שאלוהים ברא ובורא את העולם, כך האדם יכול וצריך לברוא את העולם שלו ולהיות בתנועת התפתחות מתמדת. מה זה אומר לברוא מציאות? תורות הסוד השמיות מלמדות אותנו שניתן לשנות את המציאות, כל אספקט של המציאות, מהקצה אל הקצה. לא קל להפנים עובדה זאת. צריך להתרגל לנושא זה לאט. גם אם אתם חושבים שאתם מבינים את הכוונה של בריאת המציאות, יש סבירות גבוהה שבהמשך חייכם- תהיה לכם הבנה חדשה של עניין זה. כשמדברים על בריאת מציאות אנחנו מדברים על כך שהיכולת שלנו להשפיע על המציאות היא הרבה יותר גדולה ורחבה מכפי שנדמה לנו, למעשה בתנאים מסויימים היא בלתי מוגבלת. הדבר הנאמר כאן נוגד, לכאורה, הרבה מהתפישות הרווחות. כך למשל יהיו שיטענו שרוב האספקטים של המציאות כבר ניתנים לנו מן המוכן. אנו נולדים בארץ מסוימת, להורים מסויימים, בתקופה מסוימת, עם נתונים גופניים ו-DNA מסוים. יתרה מזאת, עד שמגיעים לגיל שבו יש סיכוי לקרוא שורות אלו רוב הסיכויים שאנחנו מרגישים כבר לגמרי "מעוצבים", ע"י גנטיקה, סביבה, דמיון להורים, השפעות עמוקות של הבית שבו גדלנו וכו'. אלה הם אספקטים מסויימים של המציאות. על כולם ניתן להשפיע. כדי שאדם יוכל לברוא מציאות הוא חייב להאמין שיש לו יכולת להשפיע על זרם הדברים, על המציאות, לא לקחת הדברים כמצב נתון, שאין לו השפעה עליו. לפי הרוחניות השמית, החטא הגדול ביותר שאדם יכול לעשות הוא להגיד לעצמו ש"מה שהיה הוא שיהיה" (קהלת א' 9) ולחיות על פי אמירה זאת. החטא הגדול ביותר הוא לא לשאוף לשינוי, לא ליצור מציאות , אלא להיות נתון בידי מגמות שמתקיימות כבר . החטא הגדול ביותר הוא להגיד – שאתה מתייאש, לא מסוגל. המילה חטא, שלרוב מתייחסים אליה כאל מילה "של דתיים", למעשה מתייחסת, והדבר כמובן ניכר בשורש שלה, אל החטאת המטרה. אנחנו, במילים יומיומיות, "מפספסים את כל הפואנטה !!" כשאנחנו חיים על פי "מה שהיה הוא שיהיה", "זה טבע הדברים ואין מה לעשות לגבי זה". האדם הרוחני שואף להיות כל הזמן בתפקיד של בורא מציאות, של משפיע לטובה. הוא מרגיש שהוא יכול להשפיע לטובה ולצאת מכל מצב נפשי שהוא. לצערנו, רוב האנשים, רוב הזמן, מרגישים שהם לכודים בסיטואציה. הם לא מאמינים שהם יכולים לנצח את האתגרים שעומדים בפניהם. הם מפחדים מאתגרים. מפחדים מקושי. יש אנשים שמצליחים מאוד באיזור מסויים של חייהם (למשל בעבודה), אבל מרגישים לכודים באיזור אחר (למשל, בבית). שאלה למחשבה : האם יש איזורים בחיים שלכם שאתם מרגישים שאין סיכוי לשפר אותם? שאתם לא בוראי מציאות, אלא משחזרי מציאות, כי "ככה זה"? הרבה מאוד אנשים נמצאים בתחושה של חוסר ישע אל מול המצב שבו הם נתונים. משהו בסגנון הניסוי הלא סימפטי של זליגמן שנתן שוקים חשמליים לכלבים ואלה, בתורם, למדו להישאר בפינה ולא לנסות לזוז ממנה, גם זמן רב לאחר שהשוקים כבר לא הופעלו. הכלבים למדו חוסר ישע. אנו גם לומדים הרבה פעמים חוסר ישע מהחיים, כך שגם כאשר המגבלות של החיים שלנו עברו מזמן. למשל, מצבים מתמשכים בילדותנו ובנעורנו שאנו ממשיכים לחיות את החוקיות שהם לימדו אותנו על אף שהסיטואציה מזמן השתנתה. טיפול פסיכולוגי טוב יכול הרבה פעמים לעזור לנו לראות את זה והיכן בחיים שלנו הדבר פעיל במיוחד. כאשר אנחנו מסתפקים בלמידה הפשוטה שהחיים לימדו אותנו, מבלי לנסות להשתוות לבורא, אנו מתנהלים בצורה שלעתים מזכירה בעלי חיים. פרעושים למשל, הם בעל חיים שקופצת בעל יכולת ניתור יוצאת דופן, מהמרשימות ביותר בעולם החי, יחסית לגופו. –אולם, אם שמים מכסה לכלי בו הם מצויים הם ילמדו לקפוץ קרוב מאוד לתקרה ולא יפגעו בה. כשהתקרה תוסר- הם ימשיכו לקפוץ רק לאותו גובה. הם למדו לקפוץ כאילו המגבלה על תנועתם ממשיכה להתקיים. גם הסיפור המפורסם על אילוף פילים שייך לכאן. כשפיל נמצא בשבי ומנסים לאלף אותו- קושרים אותו לבול עץ התקוע באדמה. הפיל מנסה לזוז אך לא יכול להזיז את בול העץ- זה כואב לו. שנים אחרי כן כשהפיל גדל. ויכול להזיז את בול העץ, במשיכה קטנה- הוא לא מנסה. הוא למד. למד ש"מה שהיה הוא שיהיה". כדי להבין שאפשר וצריך לברוא מציאות, צריך להבין שהמציאות שאתה רואה אותה בעיניך, היא לא בהכרח המציאות הנכונה ובוודאי שאיננה תמונה מלאה של האפשרויות – לשם כך יש ללמוד ולשכלל את יכולתנו לקרוא נכון ולראות נכון את התמונה המלאה ככל שהאפשר של המציאות. רוב בני האדם חיים בתודעה של "מה שהיה הוא שיהיה". למעשה יש לא מעט אנשים, שמבקשים להישאר במקום הנוח שלהם ולא לזוז משם. "איזור הנוחות" הוא מושג הרווח בעולם המערבי, שמשמעו שאדם מרגיש נוח במקום המוכר לו ונוטה להישאר בתחומיו. לצערנו, "איזור הנוחות", הופך הרבה פעמים ל"איזור התקיעות" ואנשים נשארים תקועים באותו מקום במשך הרבה זמן. האמונה שאנחנו יכולים להתגבר על כל דבר, שאנחנו יכולים לשנות את המציאות, היא קריטית לתחושת הרווחה של האדם. האמונה, שאנחנו יכולים להצליח לברוא מציאות היא קריטית לשם בריאות נפשית וצמיחה רוחנית. בכל מקרה לברוא מציאות פירושו, ראשית ולפני הכל, לא לקחת דברים כמובן מאליו. לא לתת לדברים להתנהל בלי להפעיל עליהם התבוננות ובקרות. חלק ניכר מהרוחניות השמית מלמדת כיצד לברוא מציאות ולא לפעול על פי אוטומטים. צור קשר מונחים מאמרים סדנאות והכשרות יעוץ וטיפול מי אנחנו ראשי 2013 (c) לטיפול והתפתחות נפשית ורוחנית