ביקורת : בונה או הורסת?

הנושא של תקשורת בין-אישית בכלל והאופן הנכון לתת פידבק, או ביקורת בשפה השגורה יותר, הוא נושא ענק ולרוחניות השמית יש ידע רב בו, ידע שאיננו מוכר להרבה אנשים
בחברה המערבית ובכלל. הרבה פעמים הניסיונות לתת ביקורת לזולת לא מצליחים. למה זה לא מצליח?

* רגע למחשבה- קחו רגע ושאלו את עצמכם מתי אתם מסכימים/רוצים לקבל ביקורת מהזולת.

רוב האנשים באופן טבעי לא רוצים לשמוע ביקורת. אנשים אוהבים לראות את עצמם באופן חיובי וביקורת נתפשת בעיניהם כהתקפה ישירה עליהם או על הדימוי העצמי ותחושת הערך שלהם. גם ילדים באופן טבעי לא אוהבים שאומרים להם שהם לא בסדר או שעשו משהו שאינו בסדר. אבל כדי שהם יתפתחו כמו שצריך, כדי שהם יהיו בסדר הנכון, כדי שילמדו את הדרך הנכונה, אין אפשרות שלא לתת
להם פידבק.

למעשה אדם לא יכול להתפתח מבלי להכיר ולדעת את החלקים הפחות טובים, את הנטיות הפחות רצויות שלו והוא חייב לרצות שיבקרו אותו. מבחינה של התפתחות רוחנית ישנה חשיבות אדירה ליכולת לקבל ביקורת. תנאי הכרחי
לכל כניסה לתהליך רוחני שמי (סופי, חסידי וכו') הוא המוכנות להסתכל באופן כואב על עצמך. בהקשר זה, אומר רבי שמעון בן אלעזר " יש לך חבירים מקצתן מוכיחין אותך ומקצתן משבחין אותך. אהוב את המוכיחך ושנא את המשבחך. מפני שמוכיחך מביאך לחיי העולם הבא והמשבחך מוציאך מן העולם" (אבות דרבי נתן, נוסחא א', פרק כ"ט). הדרך להתפתחותו של אדם, היא דרך התוכחה. עליו להקשיב לביקורת ולבחון במחשבתו האם הביקורת מבוססת על דברים נכונים או לא.

אבל לקבל ביקורת ולבדוק אותה בתוכך זוהי מעלה גדולה מאוד. בהקשר זה כתוב : "א"ר טרפון: תמה אני אם יש בדור הזה מי שמקבל תוכחה – אם אמר לו טול קיסם מבין שיניך, אומר לו טול קורה
מבין עיניך"(תלמוד בבלי, מסכת ערכין ט"ז עמוד ב). כלומר, רוב האנשים שנאמר להם דבר ביקורת יחזירו בחזרה בביקורת משלהם.

* רגע למחשבה- התבוננו במקרים שבהם במקום להקשיב לביקורת החזרתם בביקורת משלכם, או שאולי השתבללתם בעלבון?

התגובה האוטומטית של רוב האנשים כשהם מקבלים ביקורת היא להחזיר. קרה לכם פעם שמישהו אמר לכם- אתם לא בסדר כי אתם ככה וככה ועניתם לו, כן אבל אתה כזה וכזה? אם תהיו כנים עם עצמכם, סביר להניח שכן. סביר מאוד להניח שחוויתם את הביקורת כהתקפה והגבתם בצורה האוטומטית של כל חיה בטבע כשהיא מותקפת- Fight or Flight- הילחם (תחזיר ביקורת!) או תברח (ובהקשר זה בריחה היא לרוב היעלבות, או היעלבות והתנתקות).

זאת אומרת שכדי שנוכל לקבל ביקורת, כדי שנשמח לקבל ביקורת, אנחנו צריכים ללכת מעבר לטבע האדם. אנחנו צריכים להיות במקום שבו אנו מפנים מקום למחשבה שיש יתרון לבלוע את התרופה המרה הזאת של ביקורת, כדי שהיא תבריא אותנו.

לפיכך, אנחנו צריכים ללכת בדרך ההתפתחות כדי לאהוב ביקורת. זוהי גם המשמעות של הביטוי פידבק, או "היזון חוזר" – זהו סוג מסוים של הזנה! כאשר מבינים את זה, אפשר להבין בקלות את דבריו של שלמה המלך : " אַל תּוֹכַח לֵץ פֶּן יִשְׂנָאֶךָּ, הוֹכַח לְחָכָם וְיֶאֱהָבֶךָּ ". (משלי ט', 8). זהו משפט מפתח בכל הקשור לביקורת. שלמה המלך מלמד אותנו שהלץ, זה שאינו רוצה להתפתח אין טעם לתת לו ביקורת, שכן כל מה שזה יביא –זה שנאה ממנו אליך. לעומת זאת, לחכם, זה שרוצה להתפתח – אם תתן לו ביקורת, הוא יאהב אותך. במסכת יבמות נאמר " כשם שמצווה על אדם לומר דבר הנשמע, כך מצווה על אדם שלא לומר דבר שאינו נשמע"" (מסכת יבמות, דף סה) – אם השומע לא יקשיב וילמד מן הביקורת, אלא ייפגע ויהדוף את הדברים, מצווה לא לומר לו אותה.
כל זאת לגבי מקבל הביקורת. לא פחות מכך יש מקום להבין ולהתפתח גם כמשמיע הביקורת. איך אנחנו יכולים לעזור לזולת להקשיב לדברים? הזכרנו את דברי רבי טרפון שאמר שבדור הזה קשה לאדם לקבל תוכחה. בהמשך לכך, אמר ר' אלעזר בן עזריה : "תמה אני אם יש בדור הזה מי שיודע להוכיח". (תלמוד בבלי, מסכת ערכין ט"ז עמוד ב). גם אם האחר מוכן ופתוח להקשבה ולביקורת, הרי האופן שבו המבקר אומר את דבריו היא קריטית.
* רגע למחשבה- באיזו סיטואציה יהיה לכם קל יותר לקבל ביקורת לא פשוטה?

אם תתבוננו היטב בלבכם תראו שאתם מקבלים ביקורת הרבה יותר טוב כאשר אתם מרגישים שהאדם שמולכם אוהב אתכם, רוצה בטובתכם, מבין אתכם ואין לו אג'נדה סמויה. באותה מידה אם אתם רוצים לתת ביקורת, אתם צריכים לאהוב את האדם, לרצות את טובתו, להבין אותו ולהיות נטולי אג'נדה סמויה.

אם בדברנו נראה לעיני רוחנו את הפוטנציאל שיש באדם שמולנו, להתפתח, לגדול, להשתנות לטובה, להתחזק ולהוציא מתוכו יותר אור – במילים אחרות נהיה מכוונים לרומם אותו, לשאת אותו כלפי מעלה, ומתוך מצב תודעה זה נשוחח איתו, הרי שיש משמעותית יותר סיכוי שנצליח להביא אותו להקשיב ולייצר תהליך חשיבה ולא רק להתגונן, להדוף, או לתקוף. לעומת זאת, אם אנו מגיעים ממצב תודעה של תוקפנות, יהירות, עליונות, כוחנות, כעס וזעם או קנאה ונסיון להוריד מישהו, סביר להניח שהדברים יפלו על אזניים ערלות.

הסופים (חסידים של הסופיזם – תורת הסוד האסלאמית) מלמדים אותנו שכאשר אנחנו מדברים אל מישהו, יוצאת קרן אור מהלב שלנו אל הלב שלו. אם קרן האור הזאת מלאת אהבה וכוונות טובות, יש יותר סיכוי שהאדם יפתח את ליבו לדברינו ויקשיב לנו, בעוד שאם קרן האור הזו מלאה כעס או כוונות לא טהורות, האדם לא יקשיב ולא יבחן בכנות במחשבתו את שיש לנו לתת לו.

לפיכך, אנחנו צריכים לנקות ולצחצח את לבנו היטב לפני שאנו מביעים ביקורת כלפי האחר, אם רצוננו שהוא יקשיב וישמע אותנו. אנו צריכים גם לעטוף אותו באהבה. בכל לימוד התחלתי של העברת ביקורת
מלמדים לפתוח במעלותיו של האדם. כשהאדם שומע מעלותיו לבו נפתח והוא מוכן להקשיב יותר. חפשו את הדרך אל לבו של האדם, אל תבואו עם תובענות ותוקפנות.

כל האמור לעיל מוביל אותנו לאפשרות להבין טוב יותר את המצווה המפורשת הקיימת בתורה לגבי תוכחה: "לא תשנא את אחיך בלבבך, הוכח תוכיח את עמיתך ולא תישא עליו חטא" (ויקרא פרק יט פסוק יז).

* רגע למחשבה- תנסו להתעמק בפסוק הזה ולהבין אותו.

כאשר אדם בא אל הזולת כדי להוכיח אותו הרבה פעמים זה בא ממקום של כעס פנימי. המערכת הטבעית של האדם היא לכעוס כשהוא חושב שעושים לו משהו לא בסדר. אנחנו יודעים שכאשר תבוא לתת ביקורת מהמקום הזה, רוב הסיכויים שלא תישמע. לפיכך אם אתה בא לתת ביקורת אל תשנא את האדם בלבך. כאמור, גם אם תגיד את כל המילים הנכונות ובלבך שנאה, קרן האור היוצאת מלבך תסגור את לבו והוא לא ישמע לך. בוודאי התנסיתם בכך. הניקיון הפנימי של נותן הביקורת הוא קריטי. המטרה של נותן הביקורת צריכה להיות להפוך את הכעס לתוכנית פעולה שתייצר תיקון לפני שהוא ניגש לשיחה. תוכנית פעולה שאינה כוללת כעס.

בנוסף, כאשר אתם מרגישים שמשהו לא בסדר אצל אדם שקרוב אלינו התורה מלמדת אותנו שחובה עלינו להגיד לו את הדברים, אחרת אנחנו מחטיאים את המטרה וגורמים גם לו/ה להחטיא את המטרה. אם הקרוב אלינו הוא אכן אדם שרוצה לגדול ולהתפתח, אנחנו צריכים לעזור לו בכך שנראה לו איפה הוא טועה. אבל זכרו, עליכם לעשות זאת ללא שנאה, בוז, זלזול, אכזבה או תוקפנות בלבבכם. זו משימה מאוד לא פשוטה.

אם אתם בזוגיות בוודאי יצא לכם להרגיש תחושות לא פשוטות כלפי מעשים של בני הזוג שלכם. מה עשיתם כתגובה לזה? כיצד העברתם עליהם ביקורת? האם בכעס? בכעס סמוי? באהבה?

מידת הסיכוי שהביקורת התקבלה או לא קשורה ישירות לשני משתנים עיקריים- 1. האם בן/בת זוג מוכן ורוצה לקבל ביקורת. 2. האם הביקורת שלכם באה מהאהבה או מכעס סמוי או גלוי.

אם אתם רוצים לקדם את האחר, אמרו לו את התוכחה בתוך ים של אהבה והסירו שנאה מלבכם. ולא פחות חשוב, אם אתם רוצים שיקשיבו לביקורת שלכם, היו גם אתם מוכנים לקבל ביקורת.

נהניתם מהקריאה? אתם מוזמנים לשתף את המאמר. להרשמה לניוזלטר שלנו, אנא שלחו מייל ל : aviv@arian.org.il.