לפי הקבלה, בכל שבוע יש אתגר התפתחותי שנועד להדריך אותנו כיצד לתקן ולשפר את עצמנו, כדי שנוכל להיות עוצמתיים יותר, בטוחים יותר, שמחים יותר ומשפיעים יותר לטובה על סביבתנו. ההנחיות מצויות בסודות פרשת השבוע של אותו שבוע. יש מקובלים שאומרים שאם נסתכל עמוק בפנים בדברים שמעסיקים את האנשים במהלך השבוע, נוכל לראות שכולם עוסקים בנושאים דומים, המובאים

בסודות הפרשה.

יש הרבה סודות בכל פרשה והרבה לימוד שאפשר להפיק ממנה.

פרשת השבוע הינה פרשת שלח-לך. סיפור הפשט מספר על 12 המרגלים, דמויות מכובדות בעדה, שנשלחו על ידי משה לתור את הארץ. 10 מהם (לבד מכלב בן יפונה ויהושוע בן נון) חזרו עם אמירה שהארץ "ארץ אוכלת יושביה היא" וגרמו לכל העם לפחד להיכנס לארץ ולהתלונן על עצם היציאה ממצרים. זהו חטא המרגלים, שכתוצאה ממנו כל דור המדבר (לבד מכלב בן יפונה ויהושוע בן נון) מתו לפני הכניסה לארץ. החטא גרם לעיכוב של 40 שנה במועד הכניסה לארץ. לפי הקבלה יום חטא המרגלים היה "בכיה לדורות". היה זה יום תשעה באב, כשכתוצאה מחטא זה, שנים אחרי כן, באותו מועד, קרו דברים נוראים לעם ישראל : בין השאר נחרבו בית ראשון ושני, נכבשה ביתר בתקופת מרד בר כוכבא, גירוש ספרד, נחתם הפתרון הסופי, ועוד.

מה היה חטא המרגלים מבחינת העומק של הדברים ומה אנחנו יכולים ללמוד מחטא זה על הנדרש מאיתנו כיום?

בסיפור המרגלים סודות רבים. נתמקד בכמה מהם.

מנהיגי העם נשלחו לראות את הארץ המובטחת וחזרו מלאי פחדים. כתוב :"וַיֹּצִיאוּ דִּבַּת הָאָרֶץ אֲשֶׁר תָּרוּ אֹתָהּ אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר: הָאָרֶץ אֲשֶׁר עָבַרְנוּ בָהּ לָתוּר אֹתָהּ – אֶרֶץ אֹכֶלֶת יוֹשְׁבֶיהָ הִוא, וְכָל הָעָם אֲשֶׁר רָאִינוּ בְתוֹכָהּ אַנְשֵׁי מִדּוֹת. וְשָׁם רָאִינוּ אֶת הַנְּפִילִים בְּנֵי עֲנָק מִן הַנְּפִלִים, וַנְּהִי בְעֵינֵינוּ כַּחֲגָבִים וְכֵן הָיִינוּ בְּעֵינֵיהֶם" (במדבר י"ג לב-לג). המרגלים נכנעו לפחדים ראו את עצמם כחגבים וכתוצאה מכך גם יושבי הארץ ראו אותם כחגבים.

• הלימוד הראשון מקטע זה אומר, שכדי שאחרים יראו אותך כחזק- אתה צריך להרגיש חזק ולחיות את זה ולא ההיפך. כדי להיות אהוב על אחרים, אתה צריך להרגיש אהוב וכו'. אם אתה רוצה כבוד, תרגיש את עצמך ותתנהג באופן מכובד.
• הלימוד השני הוא שכל מה שחשוב ובעל ערך עבורנו, צריך להתאמץ עבורו. כדי להגיע לארץ המובטחת צריך לזכור שצריך להתגבר על אויבים. אבל "אין דבר העומד בפני הרצון".
• הלימוד השלישי- קשור לסכנה הגדולה שבהוצאת דיבה, ברכילות… אבל על כך בפעם אחרת.
• הלימוד הרביעי – קשור ביכולת החשובה לראות מעבר למראית עין. המרגלים לא השתמשו בלב ובעיניים הפנימיות שלהם כדי לראות אל מעבר לעמים המתגוררים בארץ , כדי לראות את נשמתה של הארץ, את גדולתה ואוצרותיה. גם על כך בפעם אחרת.
• ולימוד נוסף, שבו נתמקד, קשור ליכולת להתמודד עם המציאות שלנו באופן אקטיבי. בקבלה מייחסים לאדם שמקבל את המציאות כמו שהיא ולא מנסה לשנות אותה, למנטליות של עבד, מנטליות שמקבלת את המציאות כמו שהיא ולא מנסה לשנות אותה.

אנשי דור המדבר נכחו בגדולתו של אלוהים. הם היו עדים לניסים שלא נראו כמותם- חציית ים סוף, מתן תורה, מן ושלו מהשמיים, ניצחון על האימפריה המצרית ועוד. ועדיין הם כשלו לראות ולהאמין שאם אותו אל שעשה את כל הנפלאות הללו הביא אותם אל פתחה של הארץ הזו אז אין ספק שהיא טובה ומבטיחה ואין ספק שיש אפשרות לרשת אותה. במקום זאת, הם הרגישו שהם לא מסוגלים ולא מאמינים באפשרות להתגבר על קשיים שעומדים בפניהם. הם לא האמינו שיוכלו לנצח את יושבי הארץ.

ההבנה, הידיעה והאמונה, שכל ארץ שאתה מגיע אליה (כל מצב, כל אתגר) מציבה לפניך ענקים וקשיים שמסתירים מתנות מופלאות היא אחד מעמודי התווך של חיים רוחניים ושל צמיחה. התחושה והידיעה שאתה יכול לצאת מכל מצב קשה שאתה נמצא בו ולהתגבר עליו, תוך כדי התפתחות, היא מהמאפיינים המרכזיים של המקובל. המקובל יודע שאין ניסיון שאלוהים נותן לו שהוא לא יכול לעמוד בו וכל קושי נחשב אצלו כאתגר, כחדר כושר שעוזר לו לפתח את עצמו.

חאפיז, מיסטיקן סופי ענק, שחי בימי הביניים כתב שיר :

רק מחפש צרות

פעם היה לי תלמיד
שהיה יושב לבדו בביתו בלילה
רועד מדאגות ופחדים,

ובבוא הבוקר,
הוא לעתים קרובות נראה
כמי שרוח רפאים אנסה אותו.

ואז יום אחד רחמי
גילפו לו סכין
מהחרב האלוהית שלי.

מאז, נהפכתי

למאוד גאה

בתלמיד הזה.

שכן עכשיו, בבוא הלילה,
לא זו בלבד שאין בו פחדים,
אלא שכיום הוא יוצא,
ורק מחפש צרות."

המקובל מאמין שאם יש אתגר צריך ואפשר לעמוד בו. כלב בן יפונה ויהושוע בן נון מייצגים חלק זה : "וַיֹּאמְרוּ, אֶל-כָּל-עֲדַת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר: הָאָרֶץ, אֲשֶׁר עָבַרְנוּ בָהּ לָתוּר אֹתָהּ–טוֹבָה הָאָרֶץ, מְאֹד מְאֹד. ח אִם-חָפֵץ בָּנוּ,

יְהוָה–וְהֵבִיא אֹתָנוּ אֶל-הָאָרֶץ הַזֹּאת, וּנְתָנָהּ לָנוּ: אֶרֶץ, אֲשֶׁר-הִוא זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ".

כמו התלמיד של חפיז, היה על המרגלים להבין ולדעת, שאם בורא עולם הביאם עד הלום הרי שהוא גם יראה להם את הדרך ויספק את החרב הדרושה כדי להתגבר על כל הקשיים והעיכובים.

בכל אחד מאיתנו יש את עשרת המרגלים אשר חושבים שהמשימה גדולה עליהם מדי ואת שני המרגלים שחושבים שהדבר אפשרי. אנחנו צריכים לחזק את אותם חלקים בתוכנו שחושבים ומאמינים ובטוחים שאפשר לנצח את הקשיים, ואז נוכל להגיע לארץ המובטחת. כדי להגיע לארץ המובטחת אנחנו צריכים לדעת שהיא קיימת,

שיהיה לנו חזון עליה ולהאמין שאנחנו ענקים ולא חגבים.

מבחינה פסיכולוגית, האמונה שאנחנו יכולים להתגבר על כל דבר, שאנחנו יכולים לשנות את המציאות, היא קריטית לתחושת הרווחה של האדם. מחקרים בפסיכולוגיה מראים שהאדם הדיכאוני תופש את המציאות באופן מדויק. אם, לדוגמא, נותנים לאדם דיכאוני להמר בלוטו הוא יאמוד נכון את הסיכוי שלו לזכות; הלא דיכאוני- יאמוד את הסיכוי שלו כגבוה יותר. אבל זו הסיבה שהדיכאוני גם לא ינסה. זו הסיבה שהדיכאוני הוא דכאוני. הוא יראה את המכשולים- ולא ינסה לשנות את המציאות. הוא גם לא ינסה כאשר המציאות תשתנה, כיוון שלפי תפישתו הוא כבר הבין את המציאות. הוא חוטא באחד החטאים הכי גדולים, לפי הקבלה- הוא מאמין ש"מה שהיה הוא שיהיה" ולא מאמין ביכולתו לשנות.

הרבה מאוד אנשים נמצאים בתחושה של חוסר ישע אל מול המצב שהם נמצאים בו. משהו בסגנון הניסוי הלא סימפטי של זליגמן שנתן שוקים חשמליים לכלבים ואלו בתורם למדו להישאר בפינה ולא לנסות לזוז ממנה, עוד זמן רב לאחר שהשוקים כבר לא היו. הכלבים למדו חוסר ישע. גם פשפשים, שהם החיה שקופצת לגובה הכי גבוה יחסית לגודלה – אם שמים להם תקרה

בכלוב, הם יקפצו קרוב לתקרה ולא יפגעו בה. כשהתקרה תוסר- הם ימשיכו לקפוץ רק לאותו גובה. גם הסיפור המפורסם על אילוף פילים שייך לכאן. כשפיל נמצא בשבי ומנסים לאלף אותו- קושרים אותו לבול עץ התקוע באדמה. הפיל מנסה  לזוז אך לא יכול להזיז את בול העץ- זה כואב לו. שנים אחרי כן כשהפיל גדל ויכול להזיז את בול העץ, במשיכה קטנה- הוא לא מנסה. הוא למד. למד ש"מה שהיה הוא שיהיה". הוא רואה את עצמו כחגב ולכן כך פונה אל המציאות.

המקובל יודע שהמציאות משתנה ושתמיד יש אפשרות לשינוי והתפתחות. הוא יודע שאם הוא יעשה את המאמץ הנדרש הוא יגיע אל הארץ המובטחת, גם אם יש מכשולים רבים וגם אם כרגע המסלול לא נראה לעין והענקים מאיימים. המקובל יודע שאם הוא רוצה לברוא את עולמו ולא להתנהג ככלב שקיבל שוקים חשמליים, כפשפש ששמו לו גבולות או כפיל מאולף- הוא צריך להמשיך לנסות ולהאמין. הוא מאמין בכל

ליבו במשפט –"יגעת ומצאת – תאמין". (תלמוד בבלי, מסכת מגילה). כאשר התקווה מתה, כאשר האמונה מתה, מת גם משהו בחיות שלנו וכמו הכלבים בניסוי של זליגמן אנו מרגישים חסרי ישע, חסרי אונים. רק אם אנחנו מאמינים שאפשר לשנות, אנחנו נתמיד- ונצליח לשנות.

יהושע בן נון וכלב בן יפונה התחברו לאמונה ששינוי הוא אפשרי, שאין מכשול העומד בפני הרצון. לאמונה שאתגר שבא לפני הוא אף פעם לא בלתי עביר. הם ידעו את הסוד שהרבה פעמים ככל שהאתגר קשה יותר, כך הרווח גדול יותר. כמו שבחדר כושר, ככל שאתה מתאמץ יותר, אתה נהיה בכושר טוב יותר.

בהקשר זה, חשוב לנו להביא תפישה מאוד מרכזית בדבר שינוי, שלמדנו בתורות המיסטיות וראינו שוב ושוב בקליניקה. הפנמת התפישה הזאת, יכולה להוות מורה דרך להרבה מעמדותינו בעולם.

לפי תורות הסוד השמיות האדם מגיע לעולם מתוך רצון וייעוד להתפתח. כחלק מההתפתחות הזאת, הוא אמור לעורר את הוריו להשלים את התיקון שלהם- הם אמורים לראות את צרכיו וכתוצאה מכך, לשנות את דרכם, להיות עוצמתיים יותר, שמחים יותר, חברותיים יותר, מעניקים יותר, רגישים יותר וכו'. כל ילד מביא הזדמנות לתיקון חדש ונוסף להוריו. ידועה האמירה שילד מביא איתו גם פרנסה. הוא מביא איתו פרנסה, אם ההורה לוקח אחריות.

כשההורה לא משכיל להשתנות לנוכח המציאות המשתנה של היותו הורה לילד מסויים, לא רק שהוא פוגע בעצמו, הוא גם נותן לילד תחושה שהוא לא מצליח. שהוא לא מצליח לשנות את העולם. שהוא לא עושה את ייעודו. ילד להורה דיכאוני, למשל, מרגיש חוסר אונים מתמשך וקשה. ילד שרואה את הוריו גדלים ומשתנים מול עיניו, לוקחים אחריות על חייהם ועל תפקידם בעולם- הוא ילד שמקבל צידה ותקווה חשובות וחיוניות לחיים.

הרבה מאוד מהקשיים של האדם נובעים מהעובדה שלא הצליח לגרום להוריו להשתנות. ילד שמרגיש שבעקבות הגעתו לעולם, החיים של הוריו הידרדרו- יותר מתח, ריב בין ההורים וכו'- הסיכוי שיהיה בו רכיבים בולטים של דיכאון, חרדה וקשיים הוא רב. לעומת זאת, ילד שמרגיש שבעקבות הגעתו לעולם, החיים של הוריו השתפרו- לקחו אחריות, גדלו, הרחיבו את עולמם הרוחני וכו'- הוא ילד שהסיכוי שלו להיות מאושר ומאוחר יותר אדם שמח ומשפיע לטובה בעולם-הוא גדול. לפיכך, בתור הורים יש חשיבות רבה להשתנות, להתפתח ולהתאים את עצמינו לדרישות החיים המשתנות.

נחזור ונגיד- הגעת ילד לעולם היא אתגר. היא גורמת לנו להצטרך להרחיב את יכולותינו. אם אנחנו פועלים באותה דרך ישנה ולא מרחיבים את היכולות שלנו- סביר שנהיה אומללים. כך למשל, אם הגבר רוצה שאשתו תמשיך ותספק לו תשומת לב של ילד, גם כאשר יש להם ילד (כמו שקורה אצל זוגות רבים) – הוא יראה בילד מתחרה והדבר יביא למתח בבית; אם מן הצד השני, הוא יראה את ההזדמנות להעניק ולתת כמבוגר- הוא יזכה לתשומת לב הרבה יותר בריאה- לכבוד,

לאהבה לתחושת עשייה.

בגישה שלנו הרבה פעמים הדרכת הורים יכולה להביא להקלה אדירה לילד, כשאנו מראים להורה מה הייעוד שלו אל מול הילד. כיצד הוא צריך להתפתח. לפיכך, בהרבה מאוד מקרים אנחנו בוחרים לעשות הדרכת הורים עוד לפני שנוגעים בילד. לעיתים קרובות, נראה שינוי דרמטי אצל הילד, כאשר הוריו משתנים. אנחנו תמיד אומרים ששינוי של ס"מ אחד אצל ההורה, יכול להביא לשינוי בקילומטר אצל הילד ולחסוך לו הרבה מאוד בעיות בעתיד. הדבר נכון לילד בכל גיל (כולל מבוגר) ובעיקר בגיל הרך. אל תחשבו שהילד כאן בשביל רק לשעשע אתכם- חפשו את הצרות- חפשו איפוא קשה לו- וכשתעזרו לו בזה שתעזרו לעצמכם- יש סיכוי רב שכל המשפחה תרוויח.

כדי שאדם יהיה מאושר הוא חייב להשתנות ולהתפתח. קשר שלא מתפתח, שלא מתקדם- הוא קשר שמתדרדר. המחשבה של להשאיר אותו דבר כמו שהיה, אל מול מציאות משתנה- היא מחשבה לא אדפטיבית. זוגיות הינה אחד המקומות בהם השינוי חייב להיות תמידי; הכוונה לשינוי בתוך הזוגיות ולא מחוצה לה. זוגיות הינה חדר הכושר הגדול ביותר לשינוי (על כך בתכתובת אחרת בעתיד, אנשאללה).

בתפישה שלנו, כמו שאפשר ללמוד מיהושע בן נון וכלב בן יפונה, הגעה לארץ המובטחת היא אפשרית והכרחית. כדי להשיג זאת צריך להתחבר לאיזור "הענק" שלנו; לידיעה שאם ניצב לפנינו אתגר- אנחנו יכולים לעמוד בו. כל שינוי אמיתי הינו שינוי בך עצמך ולא שינוי בסביבתך. הסביבה יכולה להיות טריגר לשינוי, אבל היא לא יכולה לשנות אותך- אתה צריך לעשות את העבודה. אנו עדים שוב ושוב למקרים של אנשים אשר כבר התייאשו מאין ספור טיפולים ובאמצעות התפישה הרוחנית השמית – שמאמינה (בשילוב כלים רבים) בשינוי- מצליחים לזוז ומהר.

לסיכום, חטא המרגלים רלוונטי מאוד לחיינו יום יום. האם אנחנו נאמין שהבעיה גדולה מדי? האם אנחנו נחשוב שאנחנו קטנים מדי וחסרי יכולת לפתור אותה? אם כן-סביר שהיא לא תיפתר. אבל אם נאמין, באמת, שאנחנו ענקים ונלמד כיצד להיות כאלה – נוכל לפתור כל בעיה- בזוגיות, עם הילדים, עם חברים, בפרנסה, ואולי, אינשאללה, גם בין עמים.

מכון אריאן לטיפול והתפתחות נפשית ורוחנית נותן טיפול פרטניים למבוגרים ולילדים, הדרכות הורים, טיפול זוגי, מיפויים של מצב נוכחי ועוד. במכון מתקיימות גם קבוצות טיפול וקבוצות לימוד לאנשי מקצוע ולקהל הרחב. המטפלים שלנו עובדים בצפון ובדרום תל אביב וכן באיזור השרון.