הרוחניות השמית מלמדת אותנו כיצד עלינו להתנהג ביום יום, היא נותנת לנו הנחיות והוראת דרך כיצד להתנהל, בהתאם לכתוב בספר דברים ל' : "כי המצוה הזאת…לא בשמים הוא…כי קרוב אליך הדבר מאד בפיך ובלבבך לעשתו". אז כיצד עלינו להתנהל בימים אלה?

כדי להבין זאת צריך להבין את המושג דין. באופן מאוד כללי, ישנם שני כוחות שפועלים במשולב בעולם- כוח החסד וכוח הדין. כשמם כן הם – כוח החסד מביא איתו תנועה, נתינה, שפע, הסתכלות לכף זכות על עצמך ועל האחר ועוד, ואילו כוח הדין מביא איתו גבולות, מקום צר יותר, אתגרים קשים ואף תוצאות של מלוא חומרת הדין.

הרוחניות השמית מלמדת אותנו שהמהות של האדם, בכל יום ויום, מתבטאת ביכולת שלו לברוא, לשנות מציאות לטובה מקצה לקצה, ללכת אל מעבר לטבעי וה"אנושי". זה נכון בכל זמן, ועל אחת כמה וכמה בזמנים קשים. פרשת השבוע היא פרשת "מטות", המביאה איתה את האפשרות להטות את המהלך הטבעי של הדברים, ממקום שבו שולט המקום הצר/הדין למקום שבו החסד יופיע.

לפיכך אנו צריכים להביא בזמן זה יותר תנועה פנימית של אהבה וחסד. זה לא בהכרח דבר קל. בחום יולי-אוגוסט לפעמים החום הפנימי עולה והסבלנות שיש לנו לסביבתנו קטנה ומתכווצת. סיטואציה שיכולה להיות פתירה בקלות יכולה בקלות להתלקח.

ברמה הקונקרטית, זו גם הסיבה לכך שבתקופה זו, המועדת לשריפות, יש דרישה לא להדליק מדורות ביער ואם כבר הדלקת, כבה אותה עד תום. המשל ברור- להמעיט במריבות, בכל הקשר, ולהרבות בתנועה פנימית ונתינה. תשתדלו לא להינעל על היותכם צודקים, אלא תנסו לראות גם (ולא רק) את צרכי הזולת מכם, ולהתכוונן אל מה שמועיל ולא בהכרח אל מה שצודק לפי דעתכם. כמאמר השיר של רמי קליינשטיין- "כשהבית ריק, לא משנה אם אתה צודק".

זיכרו- נתינה הינה בראש ובראשונה מתנה לעצמכם. על ידי נתינה אתם שופכים מים (ביטוי של חסד) על האש (ביטוי של דין) הנמצאת בתוככם.

בתקופה זו של 'בין המיצרים' יש להתחבר לאזורים שקטים בים הנפש הפנימי, כדי לצלוח את התקופה הסוערת ולא לתת מקום לדמיון השלילי (זה המתחבר לקטסטרופות ולמחשבות השליליות). זו הסיבה שבפרשת "מטות" יש תיאור של מלחמה עם מדין (השם מדין מבטא דין ודמיון).

תקופה סוערת זו מביאה אותנו לקראת השנה החדשה בתוך פחות משלושה חודשים. יש ידע רב ברוחניות השמית המכינה אותנו לזמן זה.